מכירים את זה שהתינוק או הילד הקטן שלכם (או של החברים שלכם) נראים לכם איטיים מהרגיל? 

לדוגמה, כל הילדים בגן שלו כבר מתיישבים, והוא... בקצב משלו!

"התפתחות מוטורית" – היא תהליך הדרגתי ורצוף בו התינוק רוכש מיומנויות חשובות לתנועות גדולות במרחב, כמו: הרמת ראש, גלגול, זחילה, ישיבה, עמידה והליכה, וגם לתנועות עדינות, כמו: אחיזת חפצים, אכילה. 

ההתפתחות המוטורית מונעת ע"י דחף פנימי, בסיסי ומולד. 

מדובר בתהליך אוניברסלי, אך עם זאת ייחודי: סדר רכישת המיומנויות דומה (לא זהה), אך קצב הרכישה שונה מתינוק לתינוק!

כאשר אומרים "קצב" בהקשר זה,  הכוונה לזמן הנדרש לעבור מרכישת מיומנות אחת לבאה אחריה. 

תינוקות מאוד שונים זה מזה בקצב ההתפתחות שלהם, וזאת משתי סיבות:

סיבות גנטיות – טונוס (מתח בסיסי של השריר, היכולת של השריר להתנגד למתיחה), גמישות (טווח התנועה של המפרקים), טמפרמנט (אופי) ומוטיבציה.

סיבות סביבתיות (גם תחושתיות) – עודף גירויים ("אוניברסיטה" צבעונית מידי, מספר צעצועים רב, קולות רקע רבים ועוד...) או מחסור בגירויים (כפי שקורה לעיתים בבתי יתומים, בקרב ילדים במוסדות מסוימים, בקרב ילדים שננטשים ועוד...). 

חשוב לזכור, כי תנועה היא צורך חיוני – אין חיים ללא תנועה.

תינוקות בריאים נעים ומתפתחים. 

בגלל זה אין צורך בהצפה של גירויים על מנת לגרום לתינוק לזוז או להגיב. 

מומלץ לספק סביבה מעודדת תנועה והתפתחות, אך במינון נכון ומתאים. 

עלינו לכבד את לוח הזמנים של התינוק, לסמוך עליו, להבין את סגנון התנועה שלו ולאפשר לו להתפתח תוך התנסות עצמית, נעימה וחווייתית. 

ההתפתחות המוטורית מתרחשת באמצעות התנועה.

בשלבים ראשונים הלמידה מתרחשת בעיקר דרך החושים של התינוק, כגון: שמיעה וראיה (הרחבה בהמשך). 

עם השיפור בשליטה המוטורית, הלמידה מתאפשרת גם דרך תנועה, ותוך חזרה על אותה תנועה. 

כיום, כאשר מדובר על רכישת אבני דרך התפתחותיות, מדובר על טווח גילאים ולא על גיל ספציפי. 

המגוון התנועתי חשוב יותר מאשר השגת אבן דרך התפתחותית מסוימת. 

להתפתחות מוטורית תקינה נדרשות יכולות מסוימות, אך לא בסדר קבוע.

כאמור, תחילת הלמידה נעשית דרך מערכת החושים של התינוק.

בואו נעבור על החושים שלנו:

התפתחות האזור באוזן האחראי על השמיעה, מתרחשת בשבוע 20 להריון לערך. 

תינוקות נולדים שומעים! 

בהתחלה מגיבים רק לקולות מוכרים, צלילים גבוהים או פתאומיים. 

התגובה לקולות אלו, היא תלוית טמפרמנט. 

כבר מגיל שלושה-ארבעה חודשים יש חיפוש של מקור קול. 

בלוטות הטעם מתחילות להתפתח כבר בשבוע 7-8 להריון. 

בשבוע 13-14 הן כבר דומות לאלו של מבוגר. 

חוש הטעם מושפע ממאכלים שהאם אוכלת בהריון. 

התינוק מרגיש טעם מתוק וטעם חמוץ מרגע היוולדו, ואילו טעם מר וטעם מלוח סביב חצי שנה (מלוח זה טעם נרכש). 

בסיסי וראשוני. זהו חוש הישרדותי: ריחות רעים ולא נעימים יכולים לעורר דחיה ואף תחושת סכנה. 

מערכת ראיה תקינה הכרחית להתפתחות מוטורית טובה. 

תינוק מסוגל לראות צבעים מרגע לידתו, אך מתקשה להבחין בין גוונים דומים. 

לכן יש העדפה ברורה לצבעים עם ניגודיות גבוהה ורזולוציה נמוכה. התמונות צריכות להיות גדולות וברורות ועם ניגודיות בצבעים כמו הספרים בשחור לבן. 

בגיל חודש וחצי –חודשיים מבשילה היכולת למקד מבט, והתינוק כבר מסוגל לעקוב אחר חפץ או פנים. 

מבחינת הבשלת השרירים בעין, התינוק מסוגל לראות היטב, אך התמונה עדין מטושטשת בגלל חוסר הבשלה של אזורים הקשורים במוח.

גיל ארבעה חודשים – מהווה שלב משמעותי מבחינת התפתחות הראיה, משום שעד שלב זה אין לתינוק תפיסת עומק. התינוק התקשה לקלוט את מיקומו של אובייקט ואת צורתו. 

בנוסף מתחיל שיפור בתיאום עין-יד, המתאפשר עקב התקדמות מוטורית והבשלת מערכת הראיה. 

התינוק כבר מזהה תווי פנים, במיוחד עיניים, ומזהה את אימו.

בגיל שמונה-תשעה חודשים הראייה מגיעה כמעט לבשלות מלאה בכל הקשור לתפיסת עומק ובהירות.

במהלך השנתיים הראשונות ממשיך להתפתח תפקוד הראיה, המבנה הפנימי של העין והעצב האופטי המקשר בין העין למוח.

מחקרים מראים כי חום אנושי עוזר להתפתחות תקינה של תינוקות, במיוחד אצל פגים, שהוויסות החושי שלהם עדיין לא בשל. 

מגע וחום אנושיים עוזרים בארגון מעגל שינה וערות, עידוד שינה עמוקה, עליה במשקל, הרגעה והפחתת כאבי בטן (גזים), הבנת גבולות גוף, ועוד...

יצורים חיים מתקשרים עם הסביבה באמצעות מערכות החושים, אולם אצל תינוקות המגע הוא המקשר המרכזי בינם לבין הסביבה. 

אצל פגים, המגע מומלץ במיוחד אפילו  במה שמכונה "עור לעור" כפי שמעודדים בפגיות דרך שיטת "קנגרו".

 

לסיכום, ניתן לומר שההתפתחות המוטורית היא מסועפת ומסובכת, אך עם זאת מתרחשת בטבעיות, בקצב כזה או אחר. עלינו, אם כן, לכבד את הקצב של התינוק לעודד אותו מבלי להציף  או להלחיץ אותו. והעיקר - ליהנות מכל רגע!

התינוק או הילד הקטן שלכם (או של החברים שלכם) נראים לכם איטיים מהרגיל? 

מעוניינים להבין למה? האם קיימת בעיה כלשהי? האם ניתן לעזור לו או להקל עליו?