היפוטוניה וגמישות יתר ומה שבניהם - למה חשוב לכם לדעת
אומרים שילדים עם גמישות יתר מתפתחים יותר לאט.
שמעתם גם שטונוס נמוך גורם לעיכוב בהתפתחות ?
כשזה קורה, האם זה אומר שמשהו לא בסדר עם התינוק שלכם?
במאמר אסביר את התופעות הללו, ההבדל בניהם ומה צריך לעשות על מנת לעזור לתינוק להתפתח בקצב טוב.
נתחיל מהגדרה של המושג טונוס
הטונוס הוא מדד להתנגדות השריר למתיחה. (ההגדרה המדויקת: הכיווץ החלקי - התמידי- של שרירי הגוף)
הטונוס מתייחס למתח בסיסי של השריר בזמן מנוחה.
טונוס נורמאלי מסייע ליציבה.
בזמן פעילות ישנה עליה טבעית של טונוס בטווח הנורמה.
הטונוס נע בין נמוך לגבוה, כאשר קיים טווח נורמה מסוים.
טונוס גבוה נקרא היפרטוניה – התנגדות השריר למתיחה גבוהה.
קיים טונוס גבוה בטווח הנורמה וטונוס גבוה מעבר לטווח הנורמה.
כשזה קורה קיימת תחושה של נוקשות בזמן תנועה במפרק מסוים. בעת פעילות יש עליה של הטונוס מעבר לטווח הנורמלי, הטונוס "משתלט" על התנועות ומונע ביצוע תנועות אקטיביות. כאשר הטונוס מונע או מפריע לתנועה הטונוס מוגדר מעבר לנורמה.
תינוקות עם היפרטוניה יהיו נוקשים יותר, לעיתים יקשיתו עצמם לאחור.
הם אלה שמרימים ראש עוד בתינוקיה.
טונוס נמוך נקרא היפוטוניה – התנגדות השריר למתיחה נמוכה.
יש תחושה של חופש תוך תנועת מפרק מסוים.
בולט בעיקר באזור חגורת הכתפיים והאגן.
בעת פעילות אין עליה מספקת של הטונוס, קיים קושי של השרירים להתגייס לשם הפעלת המפרקים.
טונוס נמוך ניתן להרגיש ולראות.
מבחינת תחושה, הילדים מרגישים "נוזלים", "מחליקים מהידיים", אוהבים להיות קרוב לקרקע. כלומר, יעדיפו לזחול גחון, ישבו כפוף ועוד...
טונוס נמוך יכול להופיע במרכז הגוף – צוואר ועמוד שידרה, או בגפיים (ידיים ו\או רגליים), או גם וגם.
ישנן הרבה בעיות ומחלות איתם נולדים תינוקות, שיכולות לגרום בין היתר להיפוטוניה (טונוס נמוך).
לרוב היפוטוניה היא מצב נורמלי אתו התינוק נולד ואתו הוא צריך להתמודד. עם זאת רצוי/חובה לשלול שלא נובע ממחלה או בעיה אחרת מולדת.
גמישות הכוונה – לטווח תנועה מוגבר במפרקי הגוף.
רוב הילדים גמישים. אך כשמדובר על גמישות יתר הכוונה, שיש מעל מספר מסוים של מפרקים בגוף שיותר גמישים מהנורמה (ירכיים, ברכיים, מרפקים, כפות רגליים וכפות ידיים).
תינוק שגמיש רק בירכיים שלו (פתיחה של 180 מעלות) אינו נחשב גמיש יתר.
לרוב גמישות באה על חשבון כוח (דמיינו את מר עולם לעומת נערת גומי).
ייתכן שילד הוא רק גמיש ויתכן שרק היפוטוני ויתכן ששניהם יחד. חומרת ההיפוטוניה והגמישות גם כן צריכה להילקח בחשבון. מאחר והיא תשפיע על קצב ההתפתחות של התינוק, על רמת העיכוב ההתפתחותי שלו.
אז מה הבעיה עם היפוטוניה ועם גמישות יתר?
ראשית, צריך לשלול מחלה או בעיה אחרת.
הבעיה העיקרית היא ששתי התופעות עלולות לגרום להאטה בהתפתחות המוטורית.
העיכוב יכול להופיע גם יותר מאוחר בהפקה הקולית או בדיבור.
העזרה שלנו, אנשי המקצוע (בעיקר בפיזיותרפיה) במקרים האלה מתבססת על היכולת מצד אחד להקל על מנחים מסוימים על מנת לאפשר לתינוק להתפתח כראוי.
במקרים אחרים, עוזרים להביא את התינוק למקומות שקשים לו במיוחד על מנת לאפשר לו להתפתח קוגניטיבית (כלומר לרכוש משחק ושפה) בקצב טוב למרות העיכוב המוטורי. כלומר, למנוע עיכוב בתחום אחר בגלל העיכוב המוטורי.
התפתחות קוגניטיבית בגיל הרך מקושרת בין היתר למשחק וליכולת חקירת חפץ.
כך תינוק שאינו מצליח להושיט ידיים לרעשן, אינו מגיע לחקירה של החפץ ולפיתוח מיומנויות קוגניטיביות נדרשות בגיל זה, רק בגלל הקושי המוטורי.
באופן דומה, תינוק שאינו מתיישב עצמאית אינו יכול לחקור משחק עם שתי ידיים, כי הן אינן פנויות.
כך למשל, יש ילדים, שלאחר בדיקה והדרכה ספציפית להורים, אני מושיבה לפני שהתיישבו בצורה עצמאית.
הם מגיעים לגיל בו הם אמורים להתחיל לשחק עם 2 ידיים, אך לא מצליחים עוד להתיישב בכוחות עצמם. לכן אושיב אותם בתמיכה ואאפשר להם את המשחק עם 2 ידיים.
דוגמא נוספת, ישנם ילדים שאני אתן להם נעליים לפני שהחלו ללכת עקב גמישות יתר של כפות הרגליים, על מנת לתת להם מנח יותר טוב לעמידה.
יתכן ואף אתרגל איתם עמידה עם נעליים לפני שהם נעמדים בכוחות עצמם.
לעיתים כדי להשיג התקדמות בתחום התפתחותי נוסף כגון הפקת קול, יש להביא את התינוק למנח גבוה יותר (ישיבה, עמידה) כדי שהטונוס יעלה מעט והוא יוכל להפיק קול.
לסיכום, כשהרופא ילדים, אחות טיפת חלב או כל איש אחר אומרים על ילדכם שהוא היפוטוני או גמיש, אין טעם להילחץ.
בכל המקרים האלה וגם במקרים אחרים, בהם יש חשש להיפוטוניה או גמישות יתר או כל בעיה התפתחותי אחרת, כדאי לפנות לברור.
בתור פיזיותרפיסטית אדע לעזור לכם כדי שילדכם יתפתח בצורה מיטבית.
מקווה שהמאמר עזר לך להבין ולהרגיע. אם לא, או אם יש לך שאלות או חששות אחרים לגבי ההתפתחות של ילדכם אשמח לייעץ לכם.
להתייעצות, לאבחון ויצירת קשר >