קליניקת
קליניקת
קליניקת
קליניקת
קליניקת
קליניקת

הליכה

הורים רבים פונים לפיזיותרפיה בגלל שהתינוק עדין לא הולך לבד! בגן ובגינה הציבורית הילדים בגילאים דומים כבר הולכים, סבתא מתחילה לדאוג, כבר שומעים הערות מהסביבה...כל זה מאוד מלחיץ. 

אז מה הכוונה לא הולך לבד? מתי תינוק אמור להתחיל ללכת עצמאית?

האם זה טוב להוליך אותו עם הידיים? האם לתת לו הליכון?

במאמר זה נבין מה התנועות הבסיסיות שתינוק צריך לעשות לפני שמתחיל ללכת, מתי הוא אמור להתחיל ללכת והאם ואיך לתרגל הליכה עם תינוקות?

 

כשמתכוונים להליכה, הכוונה להליכה עצמאית, בלי אביזרי עזר ומרצון, מבחירה חופשית. תינוק שהולך בדחיפת חפץ כלשהו עדין לא "הולך". הוא עדין אינו עצמאי לגמרי בניידות ממקום למקום.

ילד הולך הוא ילד עצמאי. הוא מחליט על עצמו. יש לזה חשיבות גדולה! הן מבחינה מוטורית – מצליח להגיע פיזית למקומות חדשים, והן רגשית וקוגניטיבית – ניתן לחקור מקומות אחרים, לשחק עם דברים שונים, להגיע לחפצים אסורים. "אני יותר גבוה, אני מחליט, אני מסוגל!"

טווח ההליכה היום מאוד רחב. משרד הבריאות הגדיר את הטווח בין 9 חודשים לשנה ו-9 חודשים. כאשר הממוצע הוא שנה ו- 4 חודשים. כשלרוב אנו מצפים מתינוק להתחיל ללכת עד גיל שנה וחצי.

תינוק לא ילך לפני שילמד להיעמד בכוחות עצמו. אחרי שמצליח להיעמד, יתחיל להעביר משקל מצד לצד וילך לאורך חפצים (ילך הצידה), לאחר מכן יעבור בין חפצים קרובים ואז יתחיל לדחוף חפצים יציבים בבית (כמו כיסא, שולחן פעילות, ארגז צעצועים).

עם הזמן, נראה כי הוא מצליח לתמרן, כלומר כשנתקע עם הכיסא בקיר, מצליח להסתובב. זה הסימן שהוא בשל להליכה! הוא מוכן ללכת. גם מבחינה פיזית – יציבתית, יש לו את שיווי משקל שהוא זקוק לו, וכן מבחינה רגשית. יש לו כבר מספיק אומץ, וביטחון בעצמו על מנת לעזוב וללכת – "לשחרר".

מי הילדים שבדרך כלל יתעכבו בהליכה?

1. ילדים עם גמישות יתר. גמישות אומרת שהמפרקים מגיעים לטווחי תנועה גדולים מהרגיל. (לדוגמא – המרפק במקום להתיישר ל 180 מעלות, הוא מתיישר ל 190 מעלות). גמישות לרוב באה על חשבון כוח, כלומר הילד חלש במעט מילדים ללא גמישות יתר.

2. ילדים עם טונוס נמוך – מתח שרירי נמוך (היפוטוניה).

* ניתן להרחיב קריאה על נושא זה במאמר "היפוטוניה וגמישות יתר ומה שבניהם - למה חשוב לכם לדעת"

ילדים שמתעכבים בהליכה, יש לחזק אותם. נעשה זאת לרוב במנחים שהם מגיעים אליהם לפני הליכה, כמו עמידה, הליכה הצידה ומעברים. נאתגר את שיווי המשקל ונעניין אותם (משחקים) בעמידה כך שיעמדו לאורך זמן רב מהרגיל, או שילכו לאורך חפצים יותר פעמים, ילכו בדחיפה למרחקים גדולים יותר ועוד...

במקרים מסוימים אף ננעל להם נעלים על מנת לייצב אותם (על כך ניתן לקרוא עוד במאמר על נעלים).

אז האם להולך ילד שנראה מוכן עם הידיים זה טוב?

נתחיל בזה שזה לא רע. נזק זה לא עושה.

אבל כשאנחנו נותנים ידיים לילד לשם הליכה אנחנו בעצם אומרים לו "בוא, סמוך עלי". הילד וגופו, מבינים מזה שאם משהוא יקרה והוא ימעד וייפול, אמא או אבא יתפסו אותו. הוא אינו סומך על עצמו אלא על אדם חיצוני. זאת לא עצמאות.

ומה עם הליכון? חלק מההורים חושבים שזה מעכב הליכה. "הוא סומך על ההליכון יותר מידי והוא לא יסכים לעזוב אותו מאוחר יותר".

ילדים הם חכמים. הם יודעים שההליכון לא יתפוס אותם במידה והם ייפלו. כשיהיו בשלים מבחינת שיווי משקל הם פשוט ישאירו אותו מאחור.

בנוסף כשמדברים על הליכון יש להבדיל בין 2 סוגים.

האחד – שיושבים בתוכו והולכים עם הרגליים, והשני שדוחפים.

ההליכון הראשון, בעקבות מחקרים שנערכו, נמצא כי הוא מעכב הליכה. משרד הבריאות הישראלי לא הוציא לו תו תקן בגלל זה. ולמה הוא מעכב הליכה? מאחר ולא משתמשים בשרירים הנכונים להליכה (שרירי האגן). הוא דומה לבימבה, יותר יושבים בו ודוחפים עם הרגליים מאשר עומדים והולכים. 

בנוסף בארה"ב היו הרבה תאונות בית עם הליכונים מסוג זה. ילדים התהפכו איתו, נפלו במדרגות, התגלגלו לרחוב ועוד.

למרות זאת יש הרבה חנויות בישראל שמוכרות אותו.

הליכון שני שדוחפים הוא מצוין, אך הוא מתאים לשלב בו הילד כבר מתמרן עם חפצים יציבים.

אם ניתן אותו מוקדם מידי, ברגע שהילד יעמוד מולו, הוא יברח לו ויגרום לפחד וחשש אצל הילד.

לסיכום:

פעוט שמתפתח בקצב טוב, אין צורך להאיץ בו. כשיעז וישחרר, הוא ילך עצמאית.

במידה וקיים קושי מסוים כמו גמישות יתר או טונוס נמוך, או שהתינוק מתעכב בשאר המיומנויות המוטוריות כמו זחילה, ישיבה ועמידה רצוי לפנות לפיזיותרפיסטית התפתחותית, על מנת לקבל כלים מתאימים לחיזוק הילד ושיפור התפקוד או קצב התפתחות שלו.

ניתן לתת לפעוט יד לשם הליכה, אך לא הרבה, ולעודד אותו לדחוף חפצים יציבים בבית.

ניתן לתת לפעוט הליכון, בעדיפות להליכון שדוחפים ולא כזה שיושבים בתוכו. לזכור לא לתת מוקדם מידי, על מנת לא לעורר אצלו פחד.

בכל מקרה אם הילד אינו נעמד עד גיל שנה או הולך עד גיל שנה וחצי רצוי לפנות לפיזיותרפיסטית התפתחותית על מנת לבדוק את הסיבות לקושי.

לייעוץ והדרכה נוספת בנושא, ניתן לפנות אלי.

לסרטון מסכם

להתייעצות, לאבחון ויצירת קשר >

#f1#
#f1#
#f1#