ויסות חושי
שמתם לב שהילד נרתע ממגע בחומרים שונים? אינו אוהב לגעת בדשא או בחול?
מציקים לו הפתקים של החולצה?
הגננת\המורה מדווחת כי נראה לא מקשיב במפגשים\שעורים? זז כל הזמן ו\או נתקל בילדים בלי לשים לב?
במאמר זה, נבין מה זה אומר קושי בויסות חושי?
איך ניתן לעזור? ולמי לפנות במידת הצורך?
החושים שלנו הם נקודת
הפתיחה שלנו. בעזרתם אנו לומדים על הסביבה ומתחילים ליצור תנועה רצונית וכך לומדים
איך להפעיל את גופנו.
החושים מתחילים
להתפתח עוד ברחם, חלקם מאוד מוקדם וחלקם ממשיכים להבשיל עוד הרבה זמן לאחר הלידה. יש
לנו 5 חודשים מוכרים: טעם, ריח, מגע, שמיעה, ראיה, ועוד 2 פחות ידועים: וסטיבולארי
(שיווי משקל), סומטוסנסורי (תחושה עמוקה ושטחית).
חוש הריח והמגע
לדוגמה מתפתחים כבר בשבוע 7 להריון. חוש הטעם, כבר בשבוע 13, חוש השמיעה מתפתח כבר
בשבוע 20 להריון וגם המערכת הוסטיבולרית, ואילו חוש הראיה שלנו ממשיך להתפתח גם
בגילאים מאוחרים, אפילו אחרי גיל שנתיים.
המערכת החושית שלנו מורכבת
בין השאר מסנסורים, קולטנים, היא יודעת לקחת את כל הנתונים ולהעביר אותם הלאה דרך
העצבים שלנו. הם לא עושים סינון "מה כדאי להעביר ומה לא". הם קולטים
מידע מהחוץ ומעבירים הלאה, פנימה.
המוח שלנו הוא המחשב
הטוב ביותר בעולם.
הוא יודע לקבל את כל המידע
שהועבר לו מהסביבה דרך אותם עצבים היוצאים מהחושים השונים. כמו האם קר לי, האם
הבטן מקרקרת, מי מדבר אלי ועוד, ולעשות להכל עיבוד או אינטגרציה (שילוב).
הוא יודע להחליט למה
להתייחס יותר או פחות, מה רלוונטי עכשיו ומה פחות, ולפי זה להוציא פעולה החוצה,
חיוך, צחוק, הושטת יד או אולי בכי.
הוא המסננת!
איך הוא יודע לסנן?
הוא מתבסס על ניסיון חיים, זיכרון כזה או אחר ומחליט על סדר עדיפויות. התהליך
שהמוח עושה בבחירת המידע הרלוונטי, מה חשוב ומה לא, למה להקשיב ולמה לא, נקרא ויסות
חושי.
כל ילד נולד עם יכולת
סינון מסוימת. עם פרופיל סנסורי מסויים.
יש כאלה שיש להם קושי
בלסנן. אם בגלל שהחושים מעבירים יותר מידי או פחות מידי מידע.
בהקבלה למסננת, אם החורים
של המסננת גדולים מאוד עובר דרכם יותר מידע חושי, לעומת זאת כשהחורים קטנים מידי,
אז צריך שיעבור מידע בעוצמה מאוד חזקה כדי שיתבצע רישום של המידע במוח.
לא רק גודל החורים
משפיע על ההתנהגות היוצאת לפועל, קיימת השפעה גם של דפוס ההתנהגות שלנו.
יש ילדים שחורי
המסננת שלהם גדולים מאוד והם יבחרו להימנע מפעילויות שעלולות להציף אותם,
או לחילופין "יסחפו" אחרי הגירויים יציגו תמונה הדומה לדפוס היפראקטיבי.
לעומת זאת, הילדים עם
החורים הקטנים במסננת עלולים להראות לעיתיים מנומנמים, כי אותו קלט סנסורי
לא נרשם במוח כמו שצריך או שהם יעדיפו לחפש ללא הפסקה גירויים שונים
שיעוררו אותם (מתלכלכים, אוהבים לקפוץ לטפס על כל דבר, עלולים לדחוף או לתת מכה
ולא לשים לב, לחבק הרבה וחזק).
חשוב לציין כי אצל
ילד אחד יכולים להופיע דפוסים שונים בסוגי חושים שונים.
מוח של בוגר יכול
לסנן יותר מידע מתינוק קטן.
דמיינו נסיעה בכביש
הומה, גשם, רדיו פועל בקול, 3 ילדים מאחור, האחד מספר על ביה"ס, השני איך היה
בגן, השלישי רעב ובוכה, רמזורים, הולכי רגל, הרבה מידע מגיע מכל מקום... אנחנו
מצליחים לנסוע מבלי לדרוס אף אחד ואפילו להגיע למקום אליו רצינו.
אם ניתן כל כך הרבה
מידע\גירויים לתינוק סביר להניח שלא ידע לעבד את כולו, הוא יהיה מוצף ולכן
האופציות שלו הן או לעשות כיבוי והפעלה מחדש או לבכות.
מתי נדע שהתינוק לא
מווסת או מתקשה בעיבוד כל המידע המגיע אליו?
הרבה פעמים נראה אי
שקט, בכי, הסטת מבט ולעיתים הוא פשוט יירדם (כמו לדוגמה באירוע משפחתי).
איך ניתן לעזור?
כל עוד נראה
שהתינוק\ילד מתמודד יפה עם הסביבה ואין פגיעה בתפקוד שלו, כנראה שאינו זקוק לעזרה.
אך אם התינוק מאוד
קטן (מתחת לגיל 6 חודשים), יש לסנן לו מעט את כמות הגירויים (לעזור לו ולעשות חלק
מעבודת הסינון בעצמנו). להקפיד שמשטח הפעילות שלו לא יותר מידי צבעוני, שיש בין
2-3 רעשנים או משחקים ולא יותר מידי, שאין יותר מידי רעש, שאין טלוויזיה ברקע,
ועוד...
אם הפעוט גדל, ומפריע
לו הקושי בויסות, לדוגמה: ילד שלא יכול בכלל ללבוש בגדים צמודים, או לא שומע את
הגננת\מורה כי יש יותר מידי רעש בגן\כיתה, יש למצוא אסטרטגיות שונות וללמד את הילד
על מנת שיצליח להתמודד עם הקושי.
הרבה פעמים ילדים עם
הפרעות קשב או ילדים על הספקטרום האוטיסטי מראים גם קשיים בויסות חושי.
מי מבין המקצועות
הפרא-רפואיים עוזר בהתמודדות עם קושי בויסות חושי?
מרפאות בעיסוק,
מאבחנות את סוג הקושי ואת דרכי ההתמודדות עם הקושי וכן מלמדות, את ההורים ואת
הילדים, אסטרטגיות שונות כדרך טיפול.
פיזיותרפיסטיות,
בעיקר מלמדות ומאפשרות חשיפה למגוון פעילויות של מוטוריקה גסה, ועוזרות בהתמודדות
עם קשיי הויסות בפעילויות אלו, בדרך כלל בשיתוף פעולה עם המרפאות בעיסוק.
בסופו של דבר ילדים עם
שונות בוויסות החושי יתמודדו לאורך כל החיים עם המסרים החושים השונים המגיעים
מהסביבה ומהגוף, תפקיד המבוגרים בחייהם הוא לתווך להם את הקושי, לחשוף אותם לגירוי
באופן הדרגתי ולא מאיים, לעזור להם למצוא אסטרטגיות להתמודדות ולעיתים גם לעשות
שינויים והתאמות בסביבה. התייעצות וטיפול אצל איש מקצוע המתמחה בתחום יכולה בהחלט
לכוון ולסייע במתן מגוון פתרונות.
עזרה בכתיבה ענת בן
דרור, מרפאה בעיסוק
להתייעצות, לאבחון ויצירת קשר >